מדור עיתונאות דת ומדינה

קצבאות במבצע/ נחמיה שטרסלר

קצבאות במבצע/ נחמיה שטרסלר – הארץ - 24.03.09

ריח השלטון משגע את בנימין נתניהו. הוא מוכן לעשות הכל כדי לחזור להיות ראש ממשלה. לא מעניינים אותו שום עיקרון, שום אידיאולוגיה ושום התבוננות לטווח ארוך. תאוות השלטון מערפלת את מחשבתו, והוא מאבד את הצפון. נתניהו מוכן היום למכור גם את השינוי הכי חשוב שהכניס לחברה הישראלית לפני שש שנים: המעבר מקצבאות לעבודה.

ב-2003 זה היה נתניהו שונה לחלוטין. אז הביא אתו רוח מהפכנית והיה מוכן ללכת נגד הזרם. עם שינוי והמפד"ל הוא הציג תוכנית מהפכנית: השוואת קצבאות הילדים. שיטת הקצבאות קיימת במדינה מאז הרפורמה של חיים בן שחר מ-1975; ניתנת קצבה לכל ילד שנולד, בלי קשר לשאלה אם הוריו עובדים או לא. במשך השנים לחצו המפלגות החרדיות להגדיל את הקצבאות. הואיל והן היו לשון המאזניים בממשלות רבות נאלצה מפלגת השלטון להסכים להגדלה פעם אחר פעם.

השיא היה בשלהי 2000, כשהליכוד חיפש דרך להפיל את ממשלת אהוד ברק ולשם כך חבר לש"ס וליהדות התורה ותמך בהצעתן להגדיל את הקצבאות. בנובמבר 2000 חוקקה הכנסת את "חוק הלפרט", שהעלה את קצבת הילדים לגובה מסחרר של 856 שקל בחודש מהילד החמישי ואילך, לעומת קצבה של 171 שקל לילד הראשון.

כששאלתי אז את ח"כ רובי ריבלין איך הוא מעז להצביע בעד הצעה לא ציונית ואנטי חברתית כזאת, ענה: "זה חוק רע, אך בלי החרדים אין לנו שלטון". "אבל הרי מדובר בחוק שמעודד את הכוחות הלא ציוניים במדינה", הקשיתי. ריבלין ענה: "אני יודע שמתוך 500 מיליון השקלים שיעלה החוק, יילכו 200 מיליון לאותם ערבים שרוצים להשתלט עלינו דרך הדמוגרפיה, אבל אני רוצה שלטון".

ב-2003 הושקה התוכנית להצלת המשק. אחד הסעיפים המרכזיים בה היה קיצוץ חד בקצבאות והשוואתן. התוצאה היתה דרמטית. מספר הילדים במשפחות החרדיות והערביות החל לרדת, ויותר ויותר חרדים וערבים החלו לצאת לשוק העבודה. התברר, שבניגוד לטענות החרדים, גם הילודה אצלם מושפעת ממשתנים כלכליים.

נתניהו התפאר בהישג. המעבר מקצבאות לעבודה, אמר, הוא הדרך היחידה לצאת מהעוני. הוא גם נהג לומר (בשיחות פרטיות), שהמהלך שלו הקטין את הסכנה הדמוגרפית כי עכשיו לערבים ולבדווים יהיה פחות כדאי להביא ילדים לעולם.

אבל עכשיו הכל מתהפך שוב. נתניהו מוכן להעלות שוב את קצבאות הילדים, ואפילו להפסיק את תהליך השוואת הקצבאות (שהחל ב-2003 וטרם הסתיים). התוצאה תהיה, שהקצבאות לילד השני, השלישי והרביעי יהיו גבוהות בהרבה מהקצבה לילד הראשון. וזאת רק ההתחלה. כי המפלגות החרדיות כבר אומרות, שימשיכו לדרוש את העלאת הקצבאות גם לילד החמישי ואילך - על חשבון קיצוצים לילד הראשון והשני. ואמנם, כשהעיקרון של השוואת הקצבאות מחוסל - הלחצים יימשכו; כבר היינו בסרט הזה.

ציפי לבני הסכימה להעלות את קצבאות הילדים ב-600 מיליון שקל בלבד. נתניהו מסכים להעלותן ב-1.4 מיליארד! כל זאת בשעה שמצב המשק היום קשה בהרבה ממצבו לפני חצי שנה; לנתניהו פתאום אין כל מגבלת תקציב. הוא גם הבטיח לחרדים להעלות את הקצבאות החודשיות המשולמות לתלמידי כולל נשואים ולתלמידי ישיבה רווקים במאות שקלים לכל אחד - עניין של עוד חצי מיליארד שקל.

וכך שוב יקופחו המשפחות החילוניות. אביגדור ליברמן לא השכיל להגן עליהן. לא די בכך שזוג חילוני צעיר גם עובד וגם משרת במילואים, עכשיו הוא גם יקבל פחות ממשפחה שאינה עובדת ולא משרתת.

שוב יהיה כדאי יותר לחיות על חשבון קצבאות הילדים ודמי הכולל, ופחות על עבודה. שוב יהיו משפחות גדולות ועניות. שוב יהיה משרד דתות גדול וחזק, שיחלק סכומי עתק לכל מי שאינו עובד ולא משרת. אנטי-ציונות במירעה.

ומה על הסכנה הדמוגרפית, שבה מאמינים כל כך נתניהו, ריבלין וליברמן? גם זה כבר לא מעניין אותם. תאוות השלטון שיגעה אותם לחלוטין.