מדור עיתונאות דת ומדינה

כלכלת תרומות

כלכלת תרומות - הארץ - נתי טוקר - 23.05.08

המשבר הפיננסי העולמי הגיע גם למגזר החרדי בישראל. זרימת הכספים מחו"ל מידלדלת, היחלשות הדולר שוחקת את ההכנסות והמזון הבסיסי מתייקר. בכיר בעדה: "זהו המשבר החמור ביותר שהתרחש אצלנו באחרונה"

המתפללים בבתי הכנסת שבעיירה מונסי במדינת ניו יורק, הידועה כיישוב של יהודים אמידים, רואים בחודשים האחרונים יותר ויותר דמויות לא מוכרות. הם אמנם כבר רגילים לראות את האורחים מישראל - ה"משולחים" - מגיעים כדי לגייס כספים למוסדות התורה בארץ הקודש, אבל בחודשים האחרונים הנוכחות שלהם גוברת והולכת.

בכל שכונה יהודית אמידה בארה"ב יש כמה "דרייברים" - אנשים שהמקצוע שלהם הוא להסיע את השליחים מישראל אל בתי התורמים. התגמול שלהם אינו נמוך כלל - כשליש מסכום התרומה. אחד מהדרייברים במונסי הוא שמחה ברג. "יש עלייה מתמדת בהיקף האנשים שבאים לכאן לבקש תרומות", הוא אומר. "אבל הביקוש גובר כתוצאה מהמשבר הכלכלי של החודשים האחרונים וזה משהו שאף-אחד לא הכיר כאן".

ברג אינו מסכים להסיע כל אחד. "אני מתמקד ביחסים ארוכי טווח בין לקוחות קבועים לתורמים. אני עובד עם פגישות מסודרות ועל סכומים יותר רציניים, ולא רק מסיע את השליחים וזורק אותם בבית של העשיר", הוא מסביר. ואולם גם היחסים הקרובים שטיפח ברג במשך השנים עם התורמים אינם מסייעים לו לשרוד את המשבר.

לפי הערכות, יהודים עשירים החיים בארה"ב תורמים בכל שנה מאות מיליוני דולרים למוסדות דת בישראל. זאב וולפסון, מייסד נס טכנולוגיות, הוא אחד הגדולים שבהם. הוא תורם מדי שנה מלגות חודשיות של יותר מ-1,000 דולר לאלפי אברכים בישראל. הקרן שאותה ייסד, קרן וולפסון, מפעילה כוללים השוכנים בעיקר באזורים חילוניים.

גביר נוסף, משה גרטנר, תושב לונדון, הוא אחד התורמים של רשת הכוללים ישיבת הר"ן, שבה לומדים כ-2,000 אברכים. רק באחרונה הוא ביקר יחד עם ארקדי גאידמק אצל ראש ישיבת מיר בישראל, הרב נתן צבי פינקל, והתחייב לתרום לישיבה כ-2 מיליון דולר.

התורמים הגדולים, כמו וולפסון וגרטנר, מצליחים ככל הנראה להמשיך לתרום באותם היקפים. ואולם אנשים פחות עשירים מתקשים לתרום כבעבר. "רבים מהעשירים קיצצו משמעותית את היקף התרומות שלהם, אפילו ב-80%", אומר ברג. "יש כאלה שהפסיקו בכלל לתרום. מגיעים אליהם הביתה והם לא פותחים את הדלת".

ברג מביא כדוגמה מנכ"ל חברת תקשורת גדולה בארה"ב, שפוטר באחרונה. לדבריו, "הוא היה תורם גדול, כותב צ'ק של 5,000 דולר לכל אחד שנכנס אליו, אבל עכשיו הוא הוריד את הסכומים ב-80%". לדברי ברג, "היו גם מקרים של אנשים עשירים מאוד שנתנו צ'קים, וכשהגיעו לישראל לפדות אותם התברר שאין להם כיסוי". עצירת התרומות, ואפילו שחיקה קטנה בהן, עשויות לגרום לקריסה של מאות מוסדות תורה.

משרדי החינוך והדתות מתקצבים את הישיבות ואת הכוללים, אך בשנים האחרונות קוצצו כספים אלה משמעותית. תלמיד ישיבה גבוהה (ישיבה על-תיכונית, שבה לומדים צעירים שטרם התחתנו) מקבל מהמדינה 400 שקל בחודש, ותלמיד כולל (ישיבה שבה לומדים אברכים נשואים) מקבל 720 שקל.

בישיבות הגבוהות יש כ-32 אלף תלמידים ובכוללים לומדים כ-63 אלף אברכים, כך שבכל שנה מעבירה המדינה לתלמידי הישיבות 700 מיליון שקל. ואולם סכום זה אינו מתקרב לתקציב שלו זקוק עולם הישיבות. הישיבות הגבוהות, למשל, מציעות לתלמידיהן גם מגורים ושלוש ארוחות ביום.

בנוסף, אברכי הכולל, שבדרך כלל משאירים בבתיהם משפחות לא קטנות, אינם מסוגלים לפרנס אותן באמצעות 720 שקל ומשכורת האשה. הם יכולים כמובן גם לעבוד, אך רובם מעדיפים שלא לעשות זאת. לכן נאלצים ראשי הכוללים לכתת את רגליהם אצל נדיבים, אשר תורמים את הכספים הדרושים להשלמת מלגה מלאה של אברך, שגובהה 600-1,000 דולר בחודש.

כעת התרומות האלה מתמעטות במהירות. חבר באחת העמותות הישראליות הגדולות שמפעילות רשתות כוללים מעיד כי למשבר השפעה ניכרת על המוסדות התורניים. לדבריו, "בעבר, ראש הכולל שלנו היה נוסע לחו"ל ולא יוצא מבית של תורם בלי צ'ק של 250 אלף דולר. אם הוא היה מקבל צ'ק של 50 אלף דולר הוא היה קורע אותו בפרצוף של התורם. כיום, לפעמים הוא לא מצליח אפילו לכסות את העלות של כרטיס הטיסה. נוסעים וחוזרים במפח נפש".

המוסד שלכם בסכנת קריסה?

"יש כאלה שסגרו כוללים, אבל רוב המוסדות הגדולים - שמפעילים כמה כוללים - לא סוגרים. הם לא רוצים שייצא עליהם כזה שם ברחוב. חלק מהם חיים על הלוואות ענק, וחלק מהם שולחים הביתה כמה אברכים מכל אחד מהכוללים שהם מפעילים, כך שלמעשה הם סגרו כולל, אבל פיזרו את זה בכמה סניפים".

אברך שמשתייך לזרם החסידי מעיד כי המשבר הורגש באופן הקשה ביותר לפני פסח האחרון. לדבריו, בכל שנה נהגו הקהילות החסידיות בחו"ל לשלוח כספים במזומן לאברכים בישראל ל"קמחא דפסחא" (צדקה לפסח), אבל השנה כמעט שלא הועברו תרומות כאלה. "רוב התרומות היו בשוברי קנייה מוזלים", הוא מספר. "הקהילות התקשו בחלוקת מזומנים. התורמים אמרו שהם לא יכולים גם להחזיק אותנו בשוטף וגם להוציא סכום כזה בערב החג".

"אין ספק שלמשבר יש השפעה ניכרת על המוסדות התורניים", אומר חנוך הירשוביץ, סוכן ביטוח ויועץ פיננסי של המוסדות הגדולים במגזר החרדי שבהם כשרות בד"ץ העדה החרדית, ישיבת חברון ורשתות חינוך. "אני שומע כל הזמן על הקשיים. אבל אני חייב לציין שאישית לא נתקלתי בקריסה של ארגון או מוסד. לא התרחש עדיין משהו טוטלי. גם המוסדות וגם בעלי המשפחות הגדולות נאלצים להצטמצם עוד יותר. כיהודי מאמין אני חושב שיש פה סייעתא דשמיא ויש מישהו שעוזר למשפחות האלה לשרוד".

תנועת מספריים

היקפי התרומות נשחקו אמנם באופן דרמטי, אך הירידה התלולה בשער הדולר הנחיתה על המוסדות החרדיים מכה כואבת לא פחות. הגבירים בארה"ב לא ממש מכירים את המטבע הישראלי, ואת התרומות שלהם הם נוהגים להעביר אך ורק בדולרים. כאשר מנהל המוסד מעוניין להמיר את הכסף לשקלים כדי לבצע פעילות בישראל או כדי לשלם את מלגות האברכים, הוא מגלה כי נותרו בידו רק 70% מהיקף התרומה לעומת הסכום שהיה בידו לפני שנה.

"העובדה שהדולר ירד ב-30% פגעה במוסדות הרבה יותר מהירידה בתרומות. היא הביאה למשבר החמור ביותר שהתרחש באחרונה בעולם החרדי", אומר הירשוביץ. "גם אם יש כאלה שמסוגלים להמשיך לתרום כמו בעבר הם אינם תורמים כעת יותר, וזה אומר שיש חסר גדול מאוד בתקציבי המוסדות".

בעוד שבמגזר החילוני נהגו עד לא מכבר לתמחר רק את הנדל"ן בדולרים, במגזר החרדי כמעט שלא מכירים את המטבע הישראלי. למעשה, כמעט כל המערכת הכלכלית הפנים-חרדית מושתתת על המטבע האמריקאי. רוצה לרכוש מזוזה מהודרת? שלם 70 דולר. חפצה נפשך בשטריימל חדש? המחיר הוא 1,200 דולר.

אפילו הסכמי העבודה של מלמדים בחיידר (בית ספר ללימודי קודש בלבד) נחתמים לפי ערך דולרי, אף שהם משולמים בשקלים. "המגזר קשור בטבורו לחו"ל, ולכן הוא חושב במונחים של מטבע חוץ", מסביר דב גולדפריינד, מנכ"ל בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל) מקבוצת הבינלאומי.

גולדפריינד מכיר מקרוב את השפעות המשבר על המגזר החרדי. כמנכ"ל הבנק היחיד שפועל אך ורק במגזר החרדי, עם 21 סניפים ושלוחות בריכוזים החרדיים, הוא ער לכל שינוי שמתרחש מתחת לפני השטח. "המגזר החרדי הוא אחד היצואנים הגדולים בישראל", מצהיר גולדפריינד. "יצואן הוא אדם שמביא מט"ח לישראל, והמגזר החרדי מכניס הרבה מט"ח משום שהוא נשען על כספים רבים שמגיעים מתושבי חוץ. אלה מאפיינים שקיימים כבר מאות שנים, מאז החזקת הישוב היהודי בארץ ישראל על-ידי גורמים מחו"ל".

לדבריו, "המשבר הכלכלי בחו"ל עלול לשחוק בצורה כזו או אחרת את העושר הפיננסי של התורמים. זו תנועת מספריים - ערך הכספים בשקלים יורד ובמקביל מצטמצמת יכולתם של התורמים להמשיך לתמוך".

אחת מההתמחויות של פאג"י היא טיפול בחשבונות של מוסדות ענק חרדיים ושל ארגוני חסד גדולים. גולדפריינד סבור כי הארגונים והמוסדות יצליחו לשרוד את המשבר. "כיום המנהלים של המוסדות והארגונים החרדיים הם אנשים מקצועיים, ורמת הניהול עלתה", הוא מחמיא ללקוחותיו.

אתה יכול להעניק אשראי לגוף שרוב ההכנסות שלו הן מתרומות?

"הרבה פעמים התרומות מפוזרות ולא מגיעות רק ממקור אחד. הם גם יודעים לפזר סיכונים. הם מבינים שצריכה להיות להם גמישות ושליטה בהוצאות, וברגע שיש לחץ הם יודעים לצמצם הוצאות ולהתאים את תזרים המזומנים".

לבעיות שיוצרת בקרב הציבור החרדי הירידה בשער הדולר הצטרפה באחרונה צרה חדשה: העלייה החדה במחירי המזון הבסיסי. בשנה האחרונה התייקרו מוצרי המזון בכ-13%, ורק בחודשים האחרונים התייקר האורז בכ-65%. מוצרים נוספים אמורים להתייקר בקרוב. העשירונים התחתונים, שרבים במגזר החרדי משתייכים אליהם, מוציאים חלק גדול יותר מהכנסותיהם על מזון בסיסי - כך שעליית מחירי מוצרי המזון פגעה בהם באופן קשה יותר.

"בחודשים האחרונים זה כבר בלתי אפשרי", אומר פיני, אברך מבני ברק. "מגיעים לסופר ורואים שהכל הרבה יותר יקר. זה מאלץ אותנו לחיות בצמצום".

גם גולדפריינד סבור כי עליית מוצרי המזון פגעה אנושות דווקא במגזר החרדי. "התייקרות המזון השפיעה גם על משקי בית וגם על המוסדות - הישיבות שמספקות אוכל לתלמידים וארגוני החסד ששולחים אוכל לנזקקים", הוא אומר. "מעבר לזה, יש גם את העלויות של הכשרויות המהודרות. מבחינה כלכלית זה בלתי נתפש, אבל עובדה שהם מתקיימים. זה בעיקר בזכות צרכנות נבונה".

גמ"ח במקום בנק

הגופים שהושפעו משמעותית מהירידה בשער הדולר הם הגמ"חים (ארגוני גמילות חסדים). בספרי הטלפונים של דפי זהב המיועדים לקהילה החרדית אפשר למצוא רשימה אינסופית של גמ"חים, שמעניקים הלוואות בהיקף של אלפי דולרים לבני הקהילה שלהם.

החרדי המצוי נפגש עם הגמ"ח דווקא בזמן שמחה - כאשר מגיע היום ובנו או בתו עומדים להינשא. במגזר החרדי מקובל להתחתן בגיל צעיר מאוד, ובשלב כזה לזוג הטרי אין עדיין חסכונות ויכולת כלכלית לרכוש דירה. לכן, כל ההורים נאלצים לפי המנהג לממן חלק נכבד מהתשלום לרכישת דירה.

שני זוגות ההורים של בני הזוג עורכים פגישה לפני סגירת השידוך, ומתחילים במשא ומתן שבו יוחלט כמה ייתן כל אחד בעבור רכישת הדירה. הנוסחה המקובלת היא שכל אחד מהצדדים - הורי החתן, הורי הכלה והזוג עצמו - משלם שליש מהמחיר. בהתחשב בעובדה שלבני זוג חרדים יש בממוצע שישה ילדים, המשפחה נאלצת להוציא סכומי עתק כדי לחתן את צאצאיה.

הבנקים למשכנתאות אמנם מוכנים להעניק הלוואה של עד כ-80% מערך הדירה, אבל רוב החרדים אינם מתפתים לקחת סכום כה גבוה כדי לא לשלם ריבית גבוהה. במקרים כאלה הגמ"חים הגדולים נכנסים לתמונה, ומעניקים לאבי המשפחה הלוואה שתסייע לו ברכישת הדירה, או בכלל בהוצאות החתונה.

היתרון של הגמ"חים האלה הוא שהם לא נועדו למטרות רווח אלא לחסד בלבד, ולכן ההלוואה שהם מעניקים אינה נושאת ריבית. שי לחוביצר, מנכ"ל קבוצת הפרסום אפיקים, מעריך כי היקף הפעילות של הגמ"חים במגזר החרדי מגיע לעשרות מיליוני דולרים בשנה.

כל גמ"ח קטן מחזיק בהון עצמי של עשרות אלפי דולר, אבל בדרך כלל אפילו פרוטה אחת אינה שייכת למנהלי הגמ"ח. לפי האמונה היהודית, הסיוע לנזקקים נחשב מצווה חשובה. לכן כאשר לאדם חרדי יש סכום כסף פנוי הוא לא תמיד ימהר להפקיד אותו בבנק או להשקיע אותו בבורסה. במקום זאת, הכסף מועבר במעטפות נפוחות למנהלי הגמ"ח, שמשתמשים בו למתן הלוואה. לאחר פרק זמן שסוכם מראש מחזיר הגמ"ח לתורם את הסכום המדויק שנתן.

כדי לקבל הלוואה, צריך החרדי להיות חבר בקהילה מסוימת או שייך לזרם שאליו משתייך הגמ"ח. כאשר הוא מגיע לבקש הלוואה עליו לחתום על טופס פרטים אישיים, ולהציג המלצה מאחד מחברי הקהילה. בנוסף עליו לגייס שני ערבים - שגם הם צריכים להיות מקובלים ומוכרים על חברי הקהילה.

100 תשלומים ללא ריבית

כמו שאר הכלכלה החרדית, גם הגמ"חים מכירים רק את הדולר. השטרות שמועברים מיד ליד ומוכנסים לכיסים הפנימיים של החליפות צבועים בירוק. "הסיפור הגדול ביותר של הפיחות בדולר הוא בגמ"חים, שהם צמודי דולר", מסביר הירשוביץ. "המקורות של הגמ"חים הידלדלו כך שאם פעם היו לגמ"ח מיליון שקל, כיום הוא מחזיק רק 700 אלף שקל".

הירידה בשער הדולר הביאה לכך שאלה המעוניינים כיום בהלוואה זקוקים ליותר דולרים כדי לכסות את היקף ההוצאות בשקלים. בנוסף, גם ההוצאות בשקלים עלו בגלל התייקרות המזון. לדברי הירשוביץ, הבעיה הכפולה הזאת יוצרת לעתים פערים של 50% לעומת הלוואות דומות שנלקחו לפני שנה.

כתוצאה מכך, הגמ"חים נאלצים להשיב ריקם את פניהם של רבים המבקשים הלוואות מוגדלות. בחסידות סאטמר הורה באחרונה האדמו"ר לחסידיו לצמצם באופן ניכר את הוצאות החתונה, וקבע כי כל צד לא יוציא יותר מ-30 אלף דולר על רכישת דירה.

תעשיית הגמ"חים, שהתנהלה עד לפני חמש שנים באופן דיסקרטי בתוככי הקהילות, הגיעה באחרונה לעמודים הראשונים של העיתונות החרדית. השינוי הזה התחולל עקב הקמת "הגמ"ח המרכזי" - גוף גדול שמתיימר לנהל הלוואות גמ"ח בהיקפים אדירים. כדי להצליח לעמוד במשימה נאלץ הגמ"ח לשכנע את המגזר להפקיד בכל חודש סכומים גבוהים, ולכן הוא עושה שימוש במסעות פרסום נרחבים בעיתונות החרדית.

"הגמ"ח המרכזי הוקם לצורך הלוואות לנישואי ילדים", מספר מנכ"ל הגמ"ח, משה מונטג, המשמש גם חבר מועצת עיריית בית שמש. "המטרה שלנו היא לתת הלוואות גדולות ארוכות טווח עם פריסה של 100 תשלומים ללא ריבית. כדי שנוכל לתת את ההלוואות, יש לנו תוכנית כלכלית שנבדקה על-ידי כלכלנים ורואי חשבון, והתבררה כנוסחה נכונה. בתוכנית הזאת אנחנו יכולים לדעת בכל שנה ובכל חודש כמה הלוואות אנחנו יכולים להעניק".

גם הגמ"ח המרכזי עובד רק עם דולרים. במגזר החרדי הוחלט לנהל מערכת פיננסית עצמאית, ולקבוע את שער הדולר על 4 שקלים. ההוראה הגיעה מרבנים גדולים, ונגעה לא רק לגמ"ח המרכזי, אלא גם לארגוני סיוע וחסד וכן לכוללים המשלמים מלגות לאברכים.

התוכנית הכלכלית של מונטג מבוססת על היקף הפקדות חודשי שיכסה את הביקוש. כדי להיות חבר בגמ"ח המרכזי צריך להפקיד בכל חודש יחידת הלוואה של 10 דולר. לאחר 10 שנים, כלומר לאחר שהחבר הפקיד 1,200 דולר, הוא זכאי להלוואה של 10,000 דולר בתנאי הגמ"ח הנוחים. בעת קבלת ההלוואה מקבלים גם מענק של חצי מסכום התרומה הכוללת, "ובמקרים מיוחדים של משפחה נזקקת, ניתן גם לקבל את כל התרומה בחזרה", אומר מונטג.

"המטרה שלנו היא לעודד את הזוגות הצעירים, שיש להם ילדים בני שנתיים או אפילו שעוד לא נולדו, להיות חברים בגמ"ח כדי שישלימו את ההפקדה שלהם עוד לפני שילדיהם יתחתנו ויזדקקו להלוואה", אומר מונטג. "הדגש אצלנו הוא שאמנם ההורים מצטרפים כחברים בגמ"ח, אבל את ההלוואה מקבלים הילדים". על כל ילד ניתן לרשום ארבע יחידות הלוואה בלבד - כלומר תרומה חודשית של 40 דולר שמזכה בהלוואה עתידית של 40 אלף דולר.

עם זאת, החברים בגמ"ח כלל אינם מקבלים התחייבות כי כספם יוחזר או שאכן תינתן להם ההלוואה בעת הצורך. "הגמ"ח לא מתחייב לתת את ההלוואות, אלא מצהיר כי ייתן זכות קדימה להלוואה של חברים", אומר מונטג.

"מי שמפקיד כסף בכל חודש למעשה רק תורם לארגון חסד. אם מגיע אלי מישהו ורוצה להביא לי אפילו 20 אלף דולר תמורת התחייבות להלוואה, אני אומר לו שייקח את הכסף שלו בחזרה, כי אני לא מתחייב לאף-אחד להלוואה".

עד עתה, נראה כי הגמ"ח מצליח לעורר אמון במגזר. לדברי מונטג, כיום חברות בבנק כ-7,000 משפחות, שמחזיקות יחד בקרוב ל-50 אלף יחידות הלוואה. כלומר, ההכנסה החודשית של הגמ"ח היא כחצי מיליון דולר. "לפי הנוסחה הכלכלית, אנחנו צריכים לגייס בחודש כ-1,000 יחידות הלוואה חדשות, אבל אנחנו עוברים את זה", מוסיף מונטג.

הגמ"ח לא משאיר את הכסף אצלו, אלא מלווה אותו באופן מיידי. מונטג מגלה כי עד עתה העניק הגמ"ח המרכזי יותר מ-1,000 הלוואות בהיקף כולל כ-10 מיליון דולר. "ההחזרים של ההלוואות הישנות וההפקדות החדשות מאפשרים לנו לנפח את הפעילות ולהעניק הלוואות חדשות", הוא מסביר.

הגמ"ח המרכזי יוזם: פרויקט דיור להשכרה למגזר החרדי

במגירות משרד השיכון מונחות כבר שנים רבות תוכניות לבניית דיור להשכרה. שר השיכון, מאיר שטרית, אמר לפני כשנה בתשובה לשאלה שהציג ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), כי "הקמתן של עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה בשנתיים הקרובות, באמצעות העברת חוק ממשלתי בכנסת, היא היעד המרכזי של משרד השיכון".

אלא שהתוכנית תקועה מחוסר תקציב. כעת מנסה ארגון הגמ"ח המרכזי להוציא לפועל באופן פרטי תוכנית דומה. הגמ"ח איתר באחרונה קרקע בבית שמש, והוא מגייס משקיעים לבניית פרויקט ניסיוני שבו כ-250 יחידות דיור. "ידוע כי זה לא כלכלי לרכוש דירות, ומנגד, לדיור בהשכרה יש תדמית נחשלת", אומר מנכ"ל הגמ"ח, משה מונטג. "התוכנית היא לעשות מהפך בחשיבה ולהציע לחרדים דיור מוזל בהשכרה".

לדבריו, בימים אלה מתקיים משא ומתן מתקדם לרכישת הקרקע בבית שמש, ובמקביל מגייס הגמ"ח משקיעים שיממנו את רכישת הקרקע והבנייה. "זה אמנם לא יביא תשואה גבוהה למשקיעים - אני מעריך שזה יהיה בסביבות 5% בשנה - אבל זה לא מיועד למי שמחפש יזמות וכסף גדול", הוא אומר. "זה מיועד למי שמחפש השקעה סולידית ובטוחה, ואולי אפילו קופות גמל שונות יכולות להתעניין".


"המעסיקים מהציבור החילוני פוחדים מהחרדים"

"יש לעבור מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה", הסביר בנימין נתניהו ב-2003, כאשר פעל לקיצוץ עמוק בקצבאות הילדים. ההחמרה במצב הכלכלי של המגזר החרדי בעקבות הקיצוץ אכן נתנה את אותותיה, ובשנים האחרונות חל גידול בכניסת החרדים לשוק העבודה. לפי דו"ח של בנק ישראל, השתלבות החרדים בשוק העבודה היתה אחד הגורמים שהובילו לירידת הסיכוי של החרדי להיות עני החל ב-2006.

מגמת ההשתלבות בעבודה התחזקה בעקבות הקמת חברת ההשמה מפתח על ידי הג'וינט ומשרד העבודה והרווחה. מפתח דאגה, בין היתר, לתעסוקה של כ-45 נהגים חרדים באגד, להעסקת נשים בתחום ההיי-טק ואפילו לשילוב של 16 אברכים בתחום התוכנה בתעשייה האווירית.

"אין ספק שהמשבר הכלכלי והירידה בקצבאות הביאו את המגזר החרדי לחפש עבודה מסודרת במסגרות קבועות", אומר הרשל קליין, מנכ"ל מפתח. לדבריו, מאז נפתחה החברה לפני פחות משנתיים פנו אליה 3,500 איש, שמתוכם יותר מ-30% כבר מועסקים. "זה נתון מדהים יחסית לחברת כוח אדם רגילה, שבה רק 7%-12% מהפונים מוצאים עבודה".

קליין מדגיש כי החברה עובדת רק בשיתוף פעולה עם הרבנים, ונזהרת שלא לקבל פניות מאברכים שנמצאים כעת בכולל, אלא רק מכאלה שקיבלו החלטה לצאת לפרנס את משפחתם. "חלילה לנו להוציא אברך מהכולל, אבל האדמו"ר מבעלזא כבר הורה לחסידיו שגם במסגרת הכולל אברך צריך ללמוד מקצוע, כדי שלא ייווצר מצב שכאשר ירצה לצאת לשוק העבודה הוא יעמוד בפני שוקת שבורה", הוא אומר.

עם זאת, קליין מצביע על בעיה נוספת: "המעסיקים מהציבור החילוני לא יודעים מה זה חרדי. הם פוחדים מהחרדים וחושבים שהם מתפללים כל היום. לכן אנחנו עורכים סדנאות לעסקים גדולים ומסבירים להם את המהות של החרדי, ומה הערך של ההון האנושי שלו".