מדור עיתונאות דת ומדינה

שיא כל הזמנים

  • Print
שיא כל הזמנים: 63 אלף אברכים ילמדו בכוללים - הארץ - שחר אילן - 29.08.08

עלייה של כ-4,500 תלמידים לעומת השנה שעברה ועלייה של 67% בהשוואה למספרם לפני עשור. לפי הערכות, הנזק למשק קרוב לחמישה מיליארד שקל.
 
כ-63 אלף אברכים צפויים לפתוח בשבוע הבא את שנת הלימודים בכוללים - הישיבות לגברים נשואים. זהו שיא של כל הזמנים ועלייה של כ-4,500 תלמידים לעומת תחילת שנת הלימודים הקודמת. זוהי גם עלייה גדולה של כ-35% לעומת שנת הלימודים 2002, השנה האחרונה בה פעל משרד הדתות. בהשוואה לשנת הלימודים 1998, כלומר לפני עשור, זו עלייה של 67% וכל זאת למרות המגמה המתפתחת של יציאת גברים חרדים לעבודה . התעריף שמשלם משרד החינוך לאברך בכולל עומד על 720 שקל לחודש כלומר 8,640 שקל לשנה.

בישיבות הגדולות החרדיות, המוסדות בהם לומדים רווקים בגיל צבא, למדו בנובמבר שעבר כ-30 אלף איש ובשנה הקרובה צפוי גידול משמעותי במספר הלומדים. התעריף לתלמיד ישיבה גדולה עומד על 400 שקל לחודש שהם 4,800 שקלים לשנה. מספר התלמידים בישיבות החרדיות לבני 18 ומעלה (ישיבות גדולות וכוללים) צפוי, לפי הערכת מנהל האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך, עמוס צאידה, להגיע לשיא של 95 אלף, לעומת 88 אלף בנובמבר האחרון. כמו כן, תקציב הישיבות עומד השנה על 685 מיליון שקל, אך לדברי צאידה תידרש תוספת של עוד 60 מיליון.

כלל תלמידי הכוללים והישיבות הגדולות, כ-95 אלף, מהווים 3.5% מהגברים בגיל העבודה (15 ומעלה). מספר זה השווה לכשני מחזורי גיוס לצבא, הוא נתון משמעותי מאד כשמדובר בגברים שנגרעים משוק העבודה ומהשירות הצבאי.

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) למועסק ב-2007 עמד על 251 אלף שקל. אם מכפילים נתון זה ב-79% ממספר אברכי הכולל (79% הוא שיעור הגברים היהודים העובדים) מגיעים ל-12.5 מיליארד שקל כלומר קרוב ל-2% מהתמ"ג. הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ת"א, ערן ישיב, שבשנת 2001 העריך כי הצטרפות מהירה של החרדים לשוק העבודה בתוך עשור עשויה להגדיל את התמ"ג בכעשרה מיליארד שקל, טוען כי סכום זה מהווה את אובדן התוצר הפוטנציאלי של אברכי הכוללים.

ישיב אומר שברור שמדובר ב"מספרים עצומים של אובדן תוצר", אבל אי אפשר להגיע לחישוב מדויק ויש להתייחס אליהם בזהירות ראויה מהסיבות הבאות: המשק אינו מסוגל לקלוט את כל אברכי הכוללים בבת אחת; אברכים שיעבדו ישתכרו פחות מהשכר הממוצע, בשל החסך בהשכלה כללית; ייתכן שכניסתם לשוק העבודה תדחק אוכלוסייה אחרת.

אלי ברמן, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת סן דייגו, המתמחה בחקר הכלכלה החרדית, סבור ש-12.5 מיליארד היא הערכת חסר, משום שאינה מביאה בחשבון את מספר הקצבאות והשירותים שצורכת האוכלוסייה החרדית.

מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2004 העריך שאילו שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה היה דומה לזה של כלל האוכלוסייה, היו מתווספים לתוצר הגולמי של ישראל קרוב לחמישה מיליארד שקל. מחברת המסמך, הכלכלנית סמי כהונאי, הדגישה שזהו אומדן מינימום זהיר. על פי המסמך, סביר להניח שגם שיעור הנזק לתמ"ג יגדל ביחס למספר אברכי הכולל החרדיים שגדלו ב-35% מאז 2002. גם משרד האוצר העריך ב-2000 את הנזק למשק שגורמת היעדרות של חרדים אלה משוק העבודה. לפי הדו"ח שהכין האוצר שיעור הנזק הוערך בחמישה מיליארד שקלים.

ח"כ אברהם רביץ מיהדות התורה דוחה את ההערכות. "מיליארד שמיליארד", הוא אומר, "זה משחק במספרים". לדבריו, אפשר להוסיף עוד מיליארדים בקלות אם יוסיפו לחישוב את כל האבטלה הסמויה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "שיעור ההשתתפות של המגזר החרדי בעבודה נמצא במגמת עלייה מתמדת בשנים האחרונות". צוות ממשלתי "בוחן כלים לעידוד תעסוקת גברים ונשים ממגזר החרדי ויגיש המלצותיו בשבועות הקרובים".