ראשונות וראשונים

יהושע סובול

sobol.jpgמחזאי ישראלי. 
 
ממיגזרוקרטיה לדמוקרטיה

המערכת הפוליטית בישראל מסואבת. לא מדובר רק בגילויי שחיתות אישית של פוליטיקאים. הנגע טבוע במבנה המערכת שבה מפלגות מייצגות אינטרסים מגזריים על חשבון טובת כלל האזרחים.
ואמנם זכויותיו וחובותיו של האזרח הישראלי נגזרות מהשתייכותו המגזרית ולא מעצם היותו אזרח המדינה. למגזרים השונים בחברה הישראלית יש חובות וזכויות שונות. אזרח ישראלי חילוני חייב בשירות צבאי והמדינה אינה מממנת את לימודיו ואת קיומו בתקופת לימודיו האקדמיים. אזרח חרדי שלומד בישיבה, לעומת זאת, אינו חייב בשירות צבאי והמדינה מממנת את לימודיו ואת קיומו בתקופת לימודיו בישיבה.
זו רק דוגמה אחת לזכויות וחובות הנקבעות על פי השייכות המגזרית של האזרח. אותה אפלייה בין-מגזרית מבדילה גם בין אזרחים ערבים ליהודים ובין דרוזים למוסלמים. עקב אכיפת דיני ההלכה הדתית על חיי האישות של אזרחי ישראל, קיימת אפלייה בין אזרחים שהם יהודים על פי ההלכה לבין אזרחים יהודים שלא על פי ההלכה ולבין אזרחים שאינם יהודים. המדינה לא מאפשרת במסגרת מוסדותיה נישואים של אזרח ישראלי יהודי חילוני ואזרחית ישראלית נוצריה חילונית, אלא אם כן הנישואים הללו נעשו במדינה זרה. אזרח יהודי ישראלי חילוני ששייך למגזר הכוהני לא יכול להנשא לאזרחית יהודיה ישראלית גרושה, וזו רק אחת האנומליות הבלתי נסבלות הנובעות מהמיגזרוקרטיה הישראלית.
כיוון שהציבור איננו יכול לעמוד בכל גזירות המיגזרוקרטיה שהלכה והתבססה בישראל ברבות השנים, נאלצים יותר ויותר אזרחים ישראלים למצוא ולפתח מעקפים שמאפשרים להם להמשיך לחיות במדינת ישראל.

אופי המשטר הקואליציוני בארץ, שמעניק משקל רב למפלגות מגזריות קטנות ככל שיהיו, הפך את הסחטנות המגזרית לאחד ממאפייני שיטת הממשל המיגזרוקרטית הישראלית. המפלגות המגזריות מנצלות רגעי משבר בחיים הפוליטיים כדי לסחוט עוד ועוד כספים מן האוצר, ולתבוע ולבסס עוד ועוד עמדות כוח תמורת תמיכה בקואליציות הרעועות המאפיינות את המערכת הפוליטית הישראלית.
הבראת המערכת הפוליטית הישראלית עוברת בהכרח דרך ביטול זכויות היתר המגזריות ויצירת שיוויון זכויות וחובות מלא, הלכה למעשה, בין כל אזרחי המדינה בלי הבדל שייכותם המגזרית.
הדבר מותנה בראש ובראשונה בהפרדה גמורה בין מוסדות המדינה למוסדות הדת ובין חוקי המדינה לחוקי ההלכה היהודית, השריעה המוסלמית והכנסיות הנוצריות לסוגיהן.

הפרדת הדת מהמדינה תשמש גם בסיס לחקיקת חוקה אזרחית למדינה שתבטיח את זכויות האזרחים באשר הם אזרחי המדינה בלי שום קשר לשייכותם המגזרית, הדתית, הכיתתית או כל שייכות ארגונית אחרת. ביטול זכויות המגזרים ייתר את קיומן של מפלגות מגזריות, כיוון שלא תהיה עוד שום אפשרות להבטיח למצביעים השגת הטבות ייחודיות על פי שייכותם המגזרית.
שקיעת המפלגות המגזריות והיעלמותן מהנוף הפוליטי יצמצמו את מספר המפלגות בהתאמה למספר הזרמים האופטימאלי הדרוש להתנהלותה של דמוקרטיה תקינה ויציבה: גוש ימין, גוש מרכז וגוש שמאל. התפתחות כזו תשים קץ לסחטנות המגזרית המאפיינת את הפוליטיקה הישראלית כמעט מיום היווסדה של המדינה. כך יבוא הקץ למאניפולציה, לקומבינה הבינמפלגתית ולשרדנות האישית שמאפיינות כל כך את הזירה הפוליטית הישראלית בשנים האחרונות, ואשר המאיסו אותה על כלל אזרחי המדינה.

השינוי המיוחל הזה תלוי רק בהתפכחותם של רוב המצביעים, והוא יקרה ביום  שבו רוב האזרחים יבינו שהמיגזרוקרטיה פועלת בטווח הארוך לרעתם, כיוון שבזכויות היתר שהיא מעניקה להם בטווח המיידי היא מפתחת בקירבם מנטליות טפילית, מנוונת אותם ופוגעת בכושרם להתמודד בזירת הקיום המודרני, לפרנס את משפחותיהם בכבוד, לשפר את מצבם בהדרגה ולהבטיח את עתיד ילדיהם.