ראשונות וראשונים

רפאל רופין

raphael_rupin.jpg נולדתי ב-1919 בברלין והגעתי כתינוק ארצה.
למדתי בגימנסיה רחביה בירושלים, שנקראה אז הגימנסיה העברית, אח"כ באוניברסיטה העברית ולאחר מכן ב-School of Economics London.

במלחמת העולם התגייסתי לצבא הבריטי, שירתתי בו בחיל הרגלים בבריגדה היהודית.
בסיום המלחמה למדתי דיִג (בהולנד – במסגרת הרשאת הצבא הבריטי לחיילים ללמוד מקצוע אזרחי) והוסמכתי להיות אחראי על ספינת דיִג.
הייתי בארגון "מכמורת", שמטרתו להקים מושב שיתופי לדיג, ואכן הייתי בין מקימי מושב מכמורת.
הייתי החובל הראשון של ספינת דיג (שנקנתה בכספי הסוכנות).
נבחרתי ליו"ר הועד של מושב מכמורת.
יזמתי והקמתי ליד המושב את ביה"ס לדיִג, הנקרא מבואות ים.
הוזמנתי ע"י האו"ם להקים בתי ספר דומים בעולם ולאחר מכן מוניתי לאחראי להכשרת ולחינוך דייגים ופיקחתי על מוסדות הקשורים בדיג בקרוב ל-100 מדינות, מטעם ארגון המזון והחקלאות העולמי.
חזרתי ארצה ושירתתי כמפקח אחראי במשרד החינוך ומנהל המחלקה לחינוך ימי. כמו כן פיקחתי וקידמתי בארץ פרויקטים של חקלאות ימית – בעיקר במחקר ופיתוח.

בין יתר פעילויותי: 
כיהנתי כשגריר ישראל בטנזניה.
הייתי מתאם החינוך היהודי בתפוצות.

כתבתי ספרים בנושאים מגוונים, בין השאר על חלק מהארצות בהן פעלתי: הודו, אתיופיה, טנגניקה ועוד.

הספר החשוב ביותר בעיני הוא רומן היסטורי שכתבתי, "מלחמות היהודים 2", בו תיארתי באופן אלגורי הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בתקופה שמיד לאחר חורבן הבית השני. בסיפור הזה המדינה הדמיונית "מדינת ארץ ישראל" התפוררה ונחרבה רק בגלל השתלטות אנשי הדת הקיצוניים. העניין הזה קושר אותי חזק למפלגת אור: האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?