ראשונות וראשונים

מלמד יוסי

מצב משפחתי:  נשוי + 3 בוגרים
עיסוק: בעלים ומנהל של חברה קבלנית
השכלה: מהנדס אזרחי, בוגר הטכניון

           
נולדתי בשנת 1952 בחולון, להורים יוצאי עירק, ומאז אני חי בחולון.
אני מתעניין פסיבי (ומתרגז פסיבי) במתרחש במדינה, ומנסה לזהות כיוונים אליהם אנו הולכים.

אני רואה מדינה חזקה, שהגיעה להשגים רבים משך 60 שנות קיומה. אני רואה אנשים טובים, אוהבי ארצם, אשר חרדים לגורלה.

אני גם רואה את חוסר האיזון שנוצר בין ממון לבין ערכים. תמיד כיבדו מאד את בעל הממון, את הגביר. אך תמיד היה גם איש הספר והתרבות, אשר כובד במידה שאינה פחותה. לצערי, האיזון העדין הופר. הגבירים גדלו והתעצמו, אך אנשי התרבות התמעטו והפכו לפחות חשובים, ודעתם פחות נחשבת. את מקומם תופסים רבנים, או כאלה הטוענים לסגולות מיוחדות, והם הופכים למורי הדרך של המדינה. וזה רע מאד. זה רע כי אסור למדינה מודרנית להתנהל על ידי לחשים וקמעות. בהגדרה, אסור למדינה להיות ממובלת על ידי חכמי דת, ואפילו אם באופן אישי הם אנשים נבונים וחכמים. ניסיון העבר, הרחוק והקרוב, מוכיח זאת. לפיכך יש להפריד את הדת מהמדינה. מאידך, חייבים להגדיל בכמות ובאיכות את אנשי התרבות, את הרועים הרוחניים, שיחנכו את הדורות על ערכים של הומניות, כבוד האדם וחרותו ופלורליזם בחשיבה.